|
פריון
מאת נדב שרייבום - מרפא סיני
טל': 054-4432032
כן ירבו
כשנולדה נעמי הנחתי תפילין. מאז בר-המצווה שלי, יותר מעשרים שנה קודם לכן, לא עשיתי זאת. הוריה של נעמי חיים בקהילה החרדית בברוקלין ובמהלך הטיפול בהם נעניתי לבקשתו של דיוויד והבטחתי לו שכאשר תיוולד ילדה בריאה אניח אתו תפילין.
דיוויד ורייצ'ל גולדמן הגיעו אלי בהמלצת רב הקהילה שלהם, הרב גרינברג, שעליו שמעתי הרבה עוד לפני שזכיתי לפגוש אותו. שמו הלך לפניו ככוכב עולה בשמי הקהילה החרדית בברוקלין, הן כתלמיד חכם, והן כמנהיג צעיר וחשוב. סיפרו עליו שליום שלו אין התחלה ואין סוף, ושבמשך עשרים וארבע שעות ביממה הוא עסוק בפתרון בעיות מכל הסוגים: גירושין, נשים עגונות, מחלוקות כספיות, גישור ופישור, עזרה כספית, מתן בסתר, בעיות בריאות ועוד כהנה וכהנה.
הקשר בינינו נוצר על ידי מטופלים שלי מקהילתו, ובשלב מסוים, אחרי ששמענו זה על זה לא מעט, נפגשנו. אני רציתי להעלות בפני הרב סוגיה הלכתית שנתקלתי בה מספר פעמים במהלך טיפולי פריון בזוגות חרדים. הוא לעומת זאת ביקש להתייעץ איתי לגבי זוג אותו רצה להפנות אלי לטיפול. הפגישה התקיימה בחצות הלילה אחרי שהרב סיים ללמד שעור גמרא בביתו של אחד מתלמידיו. במשך כל הפגישה, שנמשכה יותר משעתיים, לא הפסיק מכשיר הטלפון שלו לצלצל. כל פונה עם מכאוביו ובעיותיו, והרב מקשיב, עונה ומייעץ.
השאלה שהטרידה אותי הייתה קשורה לדיני טוהרה. ימי הנידה עליהם מקפידות נשים שומרות מסורת הם לעתים הסיבה לכך שהן מחמיצות את ימי הביוץ, וכתוצאה מכך אינן יכולות להרות. במצב כזה נוצרת מעין "עקרות" מלאכותית, שאין לה למעשה כל מרכיב פיזיולוגי, ומבחינה רפואית ניתן לפתור אותה בקלות רבה. כחילוני חשבתי שניתן למצוא פתרון פשוט לבעיה על ידי קיצור ימי הנידה, אך בשיחה עם הרב גרינברג הבנתי שלא כך הם פני הדברים. הטוהרה היא מצווה שאין להפר אותה, וספירת ימי הנידה מוזכרת בתנ"ך במפורש מספר פעמים: "... וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא" (ספר ויקרא פרק י"ב פסוק ב').
הרב הבין היטב את הבעיה, אך תשובתו לשאלה שהעליתי בפניו לא סיפקה אותי, וקשה היה לי לקבלה. ובכל זאת, הפגישה אתו הייתה חשובה ומשמעותית מאד עבורי. פגשתי אדם משכיל, חכם ומסור, עם יכולת הקשבה ורגישות מעוררי התפעלות. מספר ימים אחר כך פנו אלי דיוויד ורייצ’ל וביקשו להתחיל בטיפול.
כאמור, הזוג גולדמן הגיע לפגישה איתי בהמלצת הרב גרינברג. לעובדה זו היה לדעתי משקל רב בהמשך ובהצלחת הטיפול. דיוויד היה זה שהתקשר על מנת לתאם את הפגישה, והשיחה הייתה קצרה ועניינית ועסקה בפרטים טכניים כמו מקום ומועד הפגישה. בסיומה של שיחת הטלפון הייתה לי תחושה מיוחדת ולא ברורה לגבי הזוג הזה, תחושה שלא ידעתי אז להסבירה. מספר ימים אחר-כך נפגשנו.
דיוויד ורייצ'ל היו אז באמצע שנות העשרים לחייהם. הוא חובש כיפה ועטור זקן, מצויד בטלפון נייד משוכלל ובמחשב כף-יד מהסוג החדיש ביותר. היא חובשת פיאה, לבושה בבגדים אופנתיים ומאופרת בעדינות ובטוב טעם, תוך הקפדה על כל הפרטים הקטנים. המפגש היה טעון מעט, וברור היה לי שהמשך ההתקשרות בינינו תלוי ביכולת המשותפת שלנו לגשר על פני הפערים התרבותיים והחברתייםשבינינו, וליצור מערכת של אמון וביטחון. בהמשך התברר לי שהפערים מהם חששתי אינם כה גדולים. את עיקר החשדנות והחשש חשתי מכיוונה של רייצ'ל, למרות שהיא לא הביעה זאת מפורשות. חודשים אחר כך כשמערכת היחסים בינינו כבר הייתה קרובה וחמה דיברנו על המפגש הראשון הזה. רייצ'ל סיפרה שכל מה שרצתה במהלך אותו ערב היה לקום ולברוח. כל הרעיון הזה של טיפול ברפואה לא מוכרת וזרה נראה לה מופרך וחסר קשר למציאות.
לרייצ'ל ודיוויד היה בן שנולד חמש שנים קודם לכן ללא בעיות וסיבוכים אחרי הריון ולידה תקינים. זמן קצר אחרי שנולד הבן הבכור הרתה רייצ'ל בשנית. בשבוע השביעי להריון התרחשה הפלה ובעקבותיה גרידה, עקב הפסקת הדופק של העובר. בתחילה לא ייחסו בני הזוג ורופאיהם חשיבות רבה להפלה הזאת, מאחר וזוהי תופעה שכיחה. אולם ההפלות חזרו ונשנו ורייצ'ל איבדה במשך כשנתיים עוד שבעה הריונות. יש להדגיש שלא היה בשלב זה כל קושי להיכנס להריון, הבעיה הייתה לשמור עליו. למותר לציין שבני הזוג עברו סבל רב, ורייצ'ל חוותה מצוקה פיזית רבה, וכן מתח וחרדה גוברים והולכים. יחד עם זאת הם עברו את התקופה כולה, עם כל הסבל החרדה והקשיים, בחברות ובזוגיות מעוררות התפעלות. במהלך תקופה זו טופלו ונבדקו בני הזוג על ידי טובי הרופאים והמומחים בתחום הגניקולוגיה והפריון, ולא אובחנה כל בעיה שיכלה להסביר את התופעה. בני הזוג גולדמן החליטו בשלב זה לא להמשיך בניסיונות להביא ילד לעולם.
פגישתנו הראשונה התקיימה כשלוש שנים אחרי ההפלה האחרונה של רייצ'ל. בפגישה הראשונה ערכתי, כדרכי, תשאול מקיף על ההיסטוריה הרפואית, האישית והמשפחתית של כל אחד מבני הזוג, ועל אורח חייהם. מלבד התלונה העיקרית איתה הם הגיעו, הבעיה של ההפלות החוזרות, עלו מדבריה של רייצ'ל שתי בעיות נוספות. היא התלוננה על כאבי מחזור, בעיקר בגב בתחתון, ועל נטייה לשלשול, בעיקר בימים שלפני הווסת. בסיומה של אותה פגישה הייתה ברורה לי האבחנה ולפיכך גם עקרון הטיפול אותו אני יכול להציע לבני הזוג.
ברפואה הסינית מקובל להתייחס לכיווני זרימה של הצ’י(2) ולמשמעותם התפקודית. במערכת העיכול פועלים שני איברים עיקריים: הקיבה והטחול. צ’י(2) הקיבה יורד ומוריד למטה ו צ’י(2) הטחול עולה ומעלה. כאשר, מסיבות כלשהן הכיוונים מתהפכים, מופיעים סימפטומים שונים. אחד מתפקידי צ’י(2) הטחול, ה צ’י(2) העולה, הוא החזקה של איברים פנימיים כמו הרחם ופי הטבעת ומניעה של צניחתם, מניעת דימום ויסתי מוגבר, מניעת שלשול, וגם החזקת עובר ברחם. האבחנה שלי הייתה שלרייצ’ל הייתה חולשה וצניחה של צ’י(2) הטחול מלווה בהצטברות של לחות במערכת העיכול. השלשול ממנו סבלה רייצ’ל היה ביטוי מוחשי של החולשה, צניחת הצ’י(2) והצטברות הלחות. מטרת הטיפול, כפי שנגזרה מאבחנה זו, הייתה לחזק את צ’י(2) הטחול ולהעלותו, וכן ליבש ולסלק לחות ממערכת העיכול. בראיה הוליסטית של מערכות הגוף השונות והקשרים ביניהן העיד השלשול על אותה חולשה ועל אותו חוסר איזון שהיו הגורמים להפלות החוזרות ונשנות.
במבט הוליסטי, אבחון של בעיה ממוקדת קשור קשר ישיר לבעיות ולתופעות אשר, על פניו, עשויות להראות לא קשורות לעניין. על פי תפיסה זו קיימות בגוף מערכות פיזיולוגיות, אנטומיות ונפשיות שונות אשר ביניהן מתקיימים קשרים ויחסי תלות הדדית. מערכות אלו הן במהותן בלתי נפרדות זו מזו. התייחסות לקשר ביניהן מאפשרת אבחנה וטיפול שונים מהאבחנה והטיפול הניתנים ברפואה המערבית המודרנית שבה מתייחסים לכל מערכת בנפרד, ולכל סימפטום באופן ספציפי. ברפואה גניקולוגית מערבית ספק אם ייחסו חשיבות לשלשול כאשר ינסו לאבחן בעיה של הפלות ולטפל בה.
בתום הפגישה הראשונה הצעתי לבני הזוג גולדמן תוכנית טיפול. המלצתי שהם ימנעו במשך שלושה חודשים מכניסה להריון, ובמהלך תקופה זו ננסה לטפל בשלשול ובכאבי המחזור של רייצ'ל באמצעות דיקור וטיפול בצמחי מרפא. הצעתי לבני הזוג לחשוב על הצעתי ולחזור אלי לכשיחליטו. מספר ימים אחר כך התקשר אלי דיוויד ואמר לי שהם מעונינים להתחיל בטיפול.
חשוב לציין שבאופן לא אופייני לזוגות רבים שנמצאים בתהליך טיפולי כזה, דיוויד היה מעורב ושותף בטיפול באופן מלא ופעיל לאורך כל הדרך. כבר לאחר שיחת הטלפון הראשונה שלנו, עוד לפני שנפגשנו, ציינתי לעצמי את העובדה שדיוויד הוא זה שיצר איתי את הקשר הראשוני. בדרך כלל בטיפולי פריון הנשים הן שמנהלות את התקשורת הזו מולי. מניסיוני, ברוב המקרים, גם כאשר ידוע בצורה ברורה שהבעיה היא אצל הגבר, האישה היא זו שיוצרת את הקשר הראשוני, ובמידה רבה לוקחת אחריות על התהליך הטיפולי. דיוויד היה שונה. הוא הגיע לכל הפגישות, אסף עבור רייצ'ל את הצמחים מבית המרקחת והיה מעודכן ומעורב רגשית ומעשית בכל שלבי הטיפול. חלק גדול מהקשר ביני ובין בני הזוג נעשה דרכו, וכל מה שלא דרש את נוכחותה הפיזית של רייצ'ל, נעשה על ידו.
רייצ'ל הגיעה לפגישות באדיקות והקפידה על כל הנחיות הטיפול. לאט אך בהתמדה הלך הקרח בינינו ונמס, נרקם קשר של אמון, והתפתחה תחושה של שותפות בתהליך. באופן הדרגתי חל אצלה שיפור סימפטומטי. היא סבלה פחות ופחות מכאבי מחזור והשלשולים הלכו ונעלמו. בתום התקופה המתוכננת, כאשר הרגשנו שהשיפור הסימפטומטי הוא יציב, ולא אירוע חולף, החליטה רייצ’ל שהיא בשלה לנסות להרות. החלטה זו הייתה מלווה עבורה בחרדות, מתח וסימני שאלה רבים. זיכרונות מההריונות האחרונים וההפלות שנלוו להם לא הקלו על רייצ'ל את ההחלטה, אך בשלב מסוים היא הבינה שהגיע הרגע. גם עבורי היה זה שלב לא פשוט ומלא בסימני שאלה ודאגה.
תוך זמן קצר נכנסה רייצ'ל להריון. למרות בקשותי החוזרות והפצרותיו של דיוויד, היא סירבה להיבדק אצל גניקולוג במשך כל השליש הראשון של ההריון. תקופה זו הייתה מלווה במתח ובדאגה רבים. פעמים מספר חששה רייצ'ל שמא יש לה דימום כמו זה שאפיין את ההפלות הקודמות. אני הייתי מודאג מאוד מכך שהיא אינה נבדקת אצל רופא, אך הבנתי שהיא חייבת לעבור את התקופה הקריטית עבורה בדרכה, והמשכתי ללוות אותה ולפגוש אותה בהתאם לצרכיה. רייצ'ל עברה את התקופה הקריטית בשלום, ובחודש הרביעי פנתה לגניקולוג, והחלה במעקב מסודר עד לסוף ההריון, שהיה תקין לגמרי.
כפי שסוכם מראש התלוויתי לבני הזוג כאשר החלו הצירים והגעתי איתם לבית היולדות. בשעות הראשונות נתתי לרייצ'ל דיקור להקלת הכאבים והלידה התקדמה ללא כל תקלות. נעמי נולדה במשקל 3.590 ק"ג ואפגר 10. תינוקת יפהפיה. סיבה טובה להניח תפילין.
המלים שמתקשרות בלבי במיוחד לסיפור של רייצ'ל ודיוויד הן הפלה והחזקה. לרייצ'ל לא היה קושי להיכנס להריון. היה לה קושי להחזיק את ההריון. כפי שתיארתי קודם לכן, בשפת הרפואה הסינית הייתה לה בעיה של חולשה וצניחה של ה צ’י(2), בעיה הגורמת לנפילה, אי החזקה, זרימת יתר – הפלה. באמצעים סיניים מסורתיים, דיקור וצמחים, פעלנו כדי לחזק את ה צ’י(2), למנוע נפילה ולייצב את ההחזקה. אך נראה לי כי גורמים נוספים חברו להצלחת הטיפול, וגם הם קשורים להחזקה ולמניעה של נפילה. דיוויד במעורבותו, דאגתו, אורך רוחו ורגישותו לצרכיה של רייצ'ל החזיק אותה באופן ממשי וגם רגשי. בד בבד עם זה היוו היחסים הטיפוליים שנוצרו בינינו מסגרת מחזיקה ותומכת שבתוכה יכול היה להיווצר, לאט אך בהתמדה, הריון שלא ייפול.
לפני שחזרתי לארץ הספקתי ללוות את בני הזוג גולדמן בעוד הריון ולידה מוצלחים, והיה לי הכבוד להיות סנדק בברית המילה של בנם.
כן ירבו.
|
בטעינה...
