www.kira.co.il - סקירה היסטורית

לאורך ההיסטוריה, במשך אלפי שנים, צברה הרפואה הסינית ידע וניסיון רבים ביחס לאתיולוגיה, הפתולוגיה, האבחנה והטיפול במחלת הסרטן. המונח סרטן – Ai 癌 הוא מונח מודרני יחסית ולא ניתן למצוא אותו בכתבי רפואה סינית מתקופות קדומות, אבל ישנם מושגים קליניים רבים מתקופות אלו אשר מתאימים לתיאור מחלת הסרטן. במאמר זה אני מציע את המחשבה כי הטיפול בחולי סרטן כיום חייב להיות מבוסס על עקרונות האבחון והטיפול המסורתיים, במשולב עם חשיבה וידע עכשוויים ואמצעים מודרניים. דוגמא לכך היא העובדה שבעבר ניתן היה לאבחן את מחלת הסרטן רק כאשר היה קיים אצל החולה גוש בר מישוש. כיום קיימות טכניקות אבחון מודרניות (C.T., M.R.I , ממוגרפיה, בדיקות דם ובדיקות אחרות) אשר מאפשרות אבחון של המחלה עוד לפני שהיא ניתנת למישוש. דוגמא נוספת להתפתחות עכשווית בטיפול היא היכולת של הרפואה המודרנית לטפל במחלה באמצעים התוקפים ביעילות את הגידול עצמו, באופן אגרסיבי, אלים ורעיל. הישגים אלה ורבים אחרים, במשולב עם הידע והניסיון שהצטבר במשך אלפי שנים, יכולים להעשיר ולשפר את האבחון והטיפול במחלות הסרטן.

אנחנו חיים בעידן המודרני עם כל החידושים וההישגים המדעיים והטכנולוגיים, אבל חבל יהיה אם נתנתק ממעיינות הידע של הדורות הקודמים ונאבד אוצרות של ניסיון וחוכמה. כיום ממרומי הטכנולוגיה, המודרניזם והידע של המאה ה21, ניתן להתבונן על הרפואה הסינית ועל דרכי התיאור הנאיביות והרומנטיות שלה מתוך התנשאות וזלזול, ולהתייחס אליה כאל רפואה עממית, מיושנת ופרימיטיבית. אך לא כך הדבר. מודל הרפואה הסינית מציע לנו תפיסה אשר יש לה מקום גם בימינו אנו. אני מאמין שעלינו להפיק את המרב משני העולמות, העתיק והמודרני, כך שהתוצאה השלמה שתתקבל תהיה גדולה מסך מרכיביה, ולכן חשוב להבין את התהליך ההיסטורי של לימוד המחלה וההתייחסות אליה על פי הרפואה הסינית המסורתית. מדהים לגלות כמה ידע, ניסיון קליני וחוכמה היו בידי הרופאים בסין כבר לפני כ-3500 שנים, ואולי אף יותר. באונקולוגיה, כמו בתחומי טיפול אחרים, מתגלה לנו הרפואה הסינית כמודל הגיוני ושלם אשר מייחס חשיבות רבה לנושאים כמו סגנון חיים, נפש האדם ותזונה. קיימת התייחסות לרפואה מונעת ול"Wei Qi" - 卫气מערכת ההגנה של הגוף, ומעל לכל, ההתייחסות היא הוליסטית וכוללת, ויש בה קשר וחיבור בין המערכות השונות של הגוף והנפש. כיום מקובל לחבר בין המערכת החיסונית למערכות הנפש, העצבים והמערכת ההורמונלית PNI: Psycho-Neuro-Endo-Immunology. דווקא על רקע העובדה שאנו חיים בעידן המודרני אני מוצא את ההתייחסות לתפיסות הקלאסיות מרתקת ומרשימה במיוחד.

אחד הקשיים שנתקלנו בו תוך הכתיבה של מאמר זה, הנו תרגום מושגים מסינית לעברית. לעיתים, התרגום נעשה ישירות מסינית ולעיתים נעזרנו בתרגומים מסינית לאנגלית ומשם תרגמנו לעברית. בעזרתה של קרן זליכה, השתדלנו למצוא את הסימנים הסינים המתאימים למושגים המקצועיים. במקרים בהם לא מצאנו את הסימן כתבנו רק את המושג ב- Pin Yin ואת התרגום לעברית.

זוהי סקירה ראשונה בנושא ואני מקווה שתמצאו בה עניין. הסקירה הבאה תעסוק באתיולוגיה, פתולוגיה, אבחון וטיפול בסרטן על פי הרפואה הסינית.

אשמח לקבל הערות, שאלות, מחשבות ותגובות בכלל, לכתובת הדוא"ל שלי: ns3@netvision.net.il

קריאה מהנה,

נדב שרייבום

ההיסטוריה של הטיפול בסרטן ברפואה הסינית:

אונקולוגיה היא ענף ברפואה אשר עוסק בחקר מחלת הסרטן, מחלה בה תאים מסוימים בגוף מתחלקים בצורה לא נשלטת. האסופה של תאים אלו יוצרת גידול ממאיר, או שתאים אלו מתקדמים למקומות שונים בגוף והופכים לגרורות. תאי סרטן יכולים להופיע בכל סוג של רקמת גוף, והסרטן יכול להופיע בכל גיל. תאי הסרטן פולשים לרקמות שמסביבן על ידי התפשטות מכוונת, או שהם מתפזרים בגוף באמצעות מערכת הלימפה או כלי הדם.

הצפייה, המחקר והטיפול בסרטן, קיימים בסין כבר אלפי שנים. לאורך הדורות צברו רופאים סינים הרבה ניסיון וידע באשר לאבחנה, אתיולוגיה, פתולוגיה, סימפטומים וטיפול, במגוון גדול של סוגי ציסטות, גידולים וסרטן.

להלן מספר דוגמאות מההתיחסויות לסרטן, כפי שתועדו בסין במשך אלפי שנים בשושלות השונות.

אונקולוגיה בתקופת שושלת ה- Shang (1600-1028 לפנ"הס)

כבר בזמן שושלת ה- Shang תארו הרופאים העתיקים מכניזם המסתתר מאחורי היווצרות גידולים ממאירים. העדויות המוקדמות ביותר המכילות את הסימן Liu 瘤(גידול), נמצאו על עצמות ושריוני צב בחפירות בהריסות של שושלת ה- Shang.

הסמל הסיני, Liu 瘤 מורכב משני סימנים:

הסימן השמאלי: ציור המתאר מחלה, ומשול לאדם שוכב במיטה, בתוך בית.

הסימן השני: ציור המתאר מצב חולני של הצטברות וסטגנציה, והוא מורכב מהמילה הזהה בהיגוייה למילה 留Liu, אך שונה ממנה בצורתה ובמשמעותה, ופרושה הוא "נשאר במקום".

אונקולוגיה בתקופת שושלת ה- Zhuo 1028-221 לפנה"ס

הרופאים שהתמחו בטיפול בגידולים בתקופה זו נקראו "רופאי יאנג". עובדה היסטורית זו נרשמה בספר שנכתב מאוחר יותר, במהלך שושלת ה- Qin (221-206), ונקרא "The Zhuo Li" (Zhou Rituals). הרופאים בתקופה זו נחלקו לתזונאים, מומחים למחלות פנימיות, מומחים לפצעים ודלקות או וטרינרים.

אחד המצבים איתם התמודדו מומחי הפצעים והדלקות, היה סוג של פצע ממאיר שהתבטא בנפיחות אבל לא בהתכייבות. מסתבר שרבים מאותם "פצעים נפוחים" דומים מאוד לסרטן העור, השד, בלוטת התריס וסרטן באיבר המין הזכרי, וכן לגידולים של הראש, הצוואר, הפה, העיניים, האף והגרון.

המילונים העתיקים:

"Shuo Wen Jie Zi" (Discussing Chanracters and Explaining Words)

"Zheng Zi Tong" (A Comprehensive Discussion on the Correct Use of Characters), דנים בהבדלים בין Zhong 肿(נפיחות) ו Liu 瘤 (גידול).

Zhong תואר כסוג של אבצס, בעוד ש- Liu 流 מפורש כמילה נרדפת למושג "לזרום" - הצטברות של זרימת הדם ייצרו גידול נפוח – Zhong Liu 肿瘤.

ביפן וקוריאה, מתייחסים גם בימינו לגידולים, כ- Zhong Yang 肿疡(כיבים דלקתיים).

אונקולוגיה בתקופת המלחמה 221-475 לפנה"ס

מקובל לחשוב, כי הספר,Huang Di Nei jing" (The Yellow Emperor's Internal Classic) חובר בתקופה זו, וביסס את היסודות של ההבנה הטיפול והמחקר של האונקולוגיה ברפואה הסינית המסורתית. בספר "הקיסר הצהוב" היו תיאורים מפורטים של האתיולוגיה של סוגים מסוימים של גידולים, הסברים ביחס לאבחנה מבדלת בין גידולים ממאירים לשפירים, ותאור של ההבדלים בסימפטומים שלהם. הספר תיעד בצורה מפורטת גידולים מסוגים שונים ומחלות הקשורות לגידולים, כמו:

- גידולים וציסטות בשחלות (Chang Tan) 肠覃

- אבצסים (Rou Ju) 肉疽

- מסות ברחם (Shi Jia) 石瘕

- גידולים במעיים (Chang Liu) 肠瘤

- פוליפים (Xi Rou) 息肉

- גידולים בגידים (Jin Liu) 筋瘤

- גידולים בעצמות (Gu Liu) 骨瘤

- דיספאגיה (קושי בבליעה) (Ge Zhong) 隔肿

- מסות מתחת לסרעפת שנגרמות עקב סטגנציה של דם (Xia Ge) 下隔

חסימה בסרעפת (Ge Sai) 隔塞

התיאורים של מחלות וגידולים אלו, דומים מאוד לאיפיונים קליניים של גידולים באונקולוגיה המודרנית. הכתבים הקליניים של "הקיסר הצהוב", הם אבני היסוד של לימודי האונקולוגיה ברפואה הסינית המסורתית, ומשמשים גם כיום לאבחון קליני בעולם.

בערך בשנת 200 לפנה"ס, הדגישו הכתבים של הרפואה הסינית את הקשיחות והקשיות של הגידולים, וראו בכשל של סירקולצית צ'י ודם את המקור המשותף להם. הכתבים העתיקים האלו תיארו את השלב הראשון של היווצרות גידול כ"צפיפות / דחיסות"( 壅 Yong) / (塞 Sai) (Congestion), את השלב השני כ"סטגנציה" Zhi) (滞 (Stagnation), ואת השלב השלישי כ"הצטברות" (Ji 积) (Accumulation). רופאים אלו סברו כי גורמים חיצוניים ופנימיים יכולים לגרום להיווצרות תהליך גידולי.

"הקיסר הצהוב" גם הזכיר מספר אתיולוגיות כמו: תנועה לא הרמונית של Ying Qi 英气 (צ'י מזין) ו- Wei Qi 卫气 (צ'י מגן), שמחה או כעס לא הולמים, וקור או חום שלא קשורים לעונות השנה, כגורמים להצטברות של אותו גורם פתוגני והישארותו בגוף לאורך זמן. לפי תפיסה זו מצב רגשי לא מאוזן, עודף או חוסר של "ששת העודפים", תנועה לא חלקה וסטגנציה של צ'י ודם, יכולים להעלות את הסיכוי להופעה והתפתחות של גידולים.

"Ling Shu: Ci Jie Zhen Xie" (The Miraculous Pivot: Details of Needling in elation to True Qi and Pathogenic Factors) אומר: "גורמים פתוגניים, יחדרו עמוק לתוך גופו של אדם עם קונסטיטוציה חלשה. קור וחום נאבקים ושוהים לאורך זמן, ויוצרים Jin Liu 筋瘤 (גידול של הגידים), Chang Liu 肠瘤 (גידול של המעיים), או Rou Ju 肉疽(אבצסים בבשר)".

בספר זה מוצגת גם הטענה שגורמים פתוגניים כמו רוח וקור, הם גורמים חשובים באתיולוגיה ופתולוגיה של הצטברויות, כמו גם חום ואש שהינם פתוגנים מעורבים.

בפרק על Rou Ju (אבצסים בבשר) נאמר: "חום פתוגני חיוני חודר עמוק לתוך השרירים וגורם לגידים ולמוח לנבול. כאשר חמשת אברי ה- Zang מעורבים, התוצאה היא תשישות של הצ'י והדם והיווצרות של אבצס 痈Yong. כל הגידים, העצמות והבשר הבריא ייעלמו בהדרגה וישאירו אבצס 疽Ju". בכל מקרה גורמים פתוגניים חודרים רק כאשר הקונסטיטוציה חלשה, זהו אם כן מצב מכריע להופעה והתפתחות של גידולים.

ה"Nan Jing" (Classic on Medical Problems) פיתח את התיאוריות מה "Nei Jing", סיכם את האתיולוגיה של גידולים מסוימים, ומספק אבחנה מבדלת מפורטת.

בבעיה מספר 55 נאמר: "Ji 积 (הצטברויות של מסות) ו- Ju 聚 (מסות ללא צורה) הינן שונות אלו מאלו, למרות ששתיהן קשורות לפתולוגיות של צ'י. Ji נובעת מהפרעה באברי ה- Zang, קשורה ל- Yin Qi 阴气, מתרחשת במקום מקובע ויציב, והיא בעלת צורה מוגדרת. Ju נובעת מהפרעות של אברי ה- Fu, קשורה ל- Yang Qi 阳气, ואין לה מקום קבוע או צורה קבועה".

בתרגום לאבחנות מודרניות Ji יכולים להיות גידולים ממאירים (לא ניתנים לתזוזה), עם פרוגנוזה מחמירה, ואילו Ju יהיו גידולים שפירים.

אונקולוגיה בתקופת שושלת Han המערבית (206 לפנה"ס)

הרופא Liu Xi משושלת ה- Han המערבית, תיאר גידולים כ"רקמה דלקתית בעלת שטח פנים לא אחיד דמוי אבן". כתוצאה מכך הפך המושג Yan 岩 למילה נרדפת ל"אבן", ועדיין משתמשים בה בסין ברפואה המודרנית.

אונקולוגיה בתקופות ה- Han וה- Qin (221 לפנה"ס 220 לספירה)

בתקופה זו תפסו את מקומם שני רופאים ידועים ברפואה הסינית, Zhang Zhong Jing ו- Dr. Hua Tuo.

Zhang Zhong Jing נחשב ל"אבי הפורמולות" ברפואה הסינית, ותרם תרומה חשובה ביותר להרחבה ולפיתוח של מיון צמחים ברפואה הקלינית. לימוד מעמיק, מחקר, ופרשנות של מרשמי הצמחים של Zhang Zhong Jing עדיין נעשים בסין גם בימינו, ומדהים לגלות עד כמה הם רלוונטיים גם כיום.

בספרו "Jin Gui Yao Lue" (Synopais of the Golden Chamber) תיאר Zhang Zhong Jing, 36 סוגי מחלות נשים. בכתבים אלו ניתן למצוא תיאורים של דיאגנוזה וטיפול בגידולים רחמיים, ושל הסתננות גרורות מגידולים ממאירים לאזור אגן הירכיים.

בפרק Fu Ren 妇人 (על נשים) הוא תיאר מחלות נשים במושגים הבאים: "חוסר, הצטברות וקור, גורמים להיקשרות של הצ'י, שתוביל להפסקת המחזור. בשנים לאחר מכן, דם-קר יצטבר ויתקע ב"שער הרחם" (הפתח של צוואר הרחם), ויפגע בערוצי זרימת הצ'י וברשת כלי הדם. הסימפטומים כוללים הפרשה וגינלית קצפית, מחזור לא סדיר, כאב מושך, סלידה מקור בבטן התחתונה, או כאב אקוטי המערב את עמוד השדרה הלומברי ומתפשט מטה לאזור Qi Chong (St-30), כאב בברכיים ובירך, סחרחורת פתאומית ועילפון, וכן חרדה או דיכאון. כל אלו שייכים ל-36 סוגי מחלות נשים והוריאציות השונות שלהן. לטווח הרחוק ודאי תהיה כחישות ודופק חלש".

למרות שזהו תיאור כללי של 36 מחלות נשים, הוא כולל ללא ספק גידולים של הרחם, צוואר הרחם והשחלות. תיאור הכאב בבטן התחתונה ובגפיים התחתונות דומה מאוד לתמונה שנגרמת מהסתננות גרורות של גידולים ממאירים לאגן הירכיים. המשפט "בטווח הארוך ודאי שתהיה כחישות" עולה בקנה אחד עם המצב התשוש והכחוש של חולי סרטן בשלבים המאוחרים של המחלה.

הרופא המפורסם השני שזכה להכרה בתקופה זו היהDr. Hua Tuo (נפטר בשנת 208), בן תקופתו של Zhang Zhong Jing (150-219 לספירה). Hua Tou נחשב ל"אבי הניתוח" ברפואה הסינית, והוא גם יצר מספר שיטות של פיזיותרפיה הכוללות את ההידרותרפיה, וסוגים שונים של תרגילים טיפוליים.

Hua Tou, הדגיש בספרו "Zhong Zang Jing" (Storehouse of Chinese Medicine), שלתפקוד לקוי של איברי ה- Zang Fu הפנימיים יש תפקיד חשוב בהיווצרות גידולים מסוימים, מאחר וזה מוביל להצטברות רעלים בתוך הגוף ומשבש את תנועת הצ'י והדם.

ניתן אם כן לראות, שרופאים בסין העתיקה זיהו כי גידולים הם שינוי פתולוגי מקומי, במחלה סיסטמית (באותו מובן בו הסבירה הרפואה הסינית המסורתית מאוחר יותר את מקור הגידולים והתפתחותם). בנוסף לכך הם הבינו שגורמים פנימיים הם חלק עיקרי מהפתולוגיה במחלה.

בספר "Hua Tuo Zhuan" (A Biography of Hua Tuo) ניתן למצוא את אחד התיאורים המתועדים הראשונים של ניתוח בגידול:

"כאשר הצטברות באספקט הפנימי מובילה למחלה ואין להגיע אליה באמצעות מחטים או צמחים יש לחתוך אותה. ראשית יש לתת למטופל לקחת Ma Fei San (Anesthsia Boiling Powder). במהרה הוא יהיה שיכור וחסר הכרה. לאחר מכן יש לחתוך את הבטן ולכרות את המעיים, לשטוף עם מרקחת צמחים, לאחות את הפצע ולכסות עם פלסטר משכך כאבים ומרדים. ארבעה או חמישה ימים מאוחר יותר, כאשר המטופל עדיין במצב של חוסר הכרה, הכאב יפסק. המצב ירפא לאחר חודש".

אונקולוגיה בתקופת שלושת הממלכות (220-280 לספירה)

בתקופה זו העמיק המחקר באתיולוגיה, הפתולוגיה, והטיפול בגידולים. ב- 259 לספירה, תיאר הרופא המפורסם, Huang Fu Mi בספרו "Zhen Jiu Jin Yi Jing" (The Classic of Acupuncture and Moxibustion), מספר רב של פרוטוקולים לטיפול במצבים שכיום נכללים בסימפטומים של סרטן. לדוגמא: לטיפול בבעיות עיכול בבטן העליונה המליץ על שימוש בRen 13 - Shang Wan , ואילו בבעיות עיכול בבטן התחתונה המליץ על Ren 10 - Xia Wan.

אונקולוגיה בתקופת שושלת ה- Jin (265-317 לספירה)

בתקופה זו ציין הדאואיסט והאלכימאי המפורסם Ge Hong (281-341) בספרו "Zhou Hou Bei Ji Fang" A Handbook of Prescriptions for Emergencies)), שהופעתם והתפתחותם של גידולים מתרחשת בדרך כלל עקב התפתחות של סימפטומים בכיוון טיפוסי מסוים, אלא שמטופלים לא שמים אליהם לב עד שהם מגיעים לשלבים המאוחרים, ובשלבים אלו הפרוגנוזה דלה.

הוא דחק במטופלים לבקר את הרופאים שלהם ברגע שמופיעים הסימפטומים, על מנת לאבחן מצבים ולטפל בהם, ולאפשר לרופא למנוע התפתחות נוספת או התפזרות של הגידול.

אונקולוגיה בתקופת שושלת ה- Sui (581-618 לספירה)

בספרו, "Zhu Bing Yuan Hou Lun" (A General Treatise on the Causes and Symptoms of Diseases),שהתפרסם בשנת 610, טוען Chao Yuan Fang, שהאתיולוגיה לגידולים היא חדירה חיצונית של רוח, והפתולוגיה שלהם היא חוסר באברי ה- Zang Fu , שמאפשר לרוח שחדרה להילחם ולפגוע באיברים אלו. מאחר ואברי ה- Zang Fu נחלשים, הפתוגנים מצטברים לאורך זמן ובסופו של דבר יוצרים גידולים אלו. בספר ניתן למצוא סוגים שונים של אתיולוגיות לגידולים, וכן חלוקה של הגידולים לשפירים Liu, ולממאירים Shi Yong.

בפרק המוקדש לגידולים, הוא מתאר שתי קטגוריות:

1. Liu – קטגוריה שמוכרת כיום כגידולים שפירים. הם מאופיינים בנפיחות או מסה בעור ובבשר, אשר גדלה בהדרגתיות, איננה כואבת וגם לא מגרדת ולא הופכת קשה. היא נשארת במקומה, ואם איננה מטופלת, היא תמשיך לגדול עד שתהפוך לגדולה מאוד.

2. Shi Yong - מכונה על ידי סופרים אחרים בשם Shi Yan, (אבן 岩Yan-).

התיאורים של, Chao Yuan Feng דומים מאוד לסימפטומים של גידולים ממאירים בשד.Ru Shi Yan 乳石岩 היא מסה מוצקה למדי אבל לא מאוד גדולה. היא איננה אדומה אבל מעט כואבת וחמה, והגרעין שלה קשה כמו אבן. מאוחר יותר הנפיחות מתקשה. כאשר מושכים אותה נראה שיש לה שורש, והגרעין נמצא במגע עם העור. העור הקרוב למסה, קשה כמועור של שור".

תיאור זה דומה מאוד לחדירה של סרטן השד לעור ולסימן "קליפת התפוז" שמופיע בשלב זה.

Chao Yuan Fang, הדגיש את ההבדל בין מסות בטניות שלא ניתנות לתזוזה 癓 Zheng לבין אלו שניתנות לתזוזה Jia 瘕. הוא ציין כי Zheng הן מסות קשות שלא ניתנות לתזוזה, אשר מתפתחות בהדרגתיות בבטן. הן גורמות לבטן להתרחב, מחבלות בקליטת המזון ומובילות לכחישות ולבסוף למוות. תיאוריו למסות שניתנות לתזוזה - Jia, דומות לאיפיונים של גידולים שפירים בבטן ובאזור האגן.

אונקולוגיה בתקופת שושלת ה- Tang (618-907 לספירה)

הרופא המפורסם ביותר בתקופה זו היה Sun Si Miao, שכתב את המחקר הראשון על תראפיית הדיאטה. בספרו "Qian Jin Yao Fang" (Prescriptions Worth a Thousand Gold Pieces for Emergencies) נתן Sun Si Miaoדוגמאות ספציפיות של מזונות מיוחדים אשר נועדו לטפל במצבים שונים, כמו גידולים של בלוטת התריס וגויטר.

האמונה הרווחת היא שמפות ערוצי הזרימה הראשונות, נכתבו במהלך שושלת ה- Han (206 לפנה"ס- 220 לספירה). למרות זאת, הקרדיט עבור כתיבת המפות הראשונות של צידי הגוף הקדמי, האחורי והחיצוני ניתן ל- Sun Si Miao. מפות אלו הראו את 12 ערוצי זרימת הצ'י הראשיים בחמישה צבעים, ואת 8 הערוצים המיוחדים בצבע שישי. פורמט אנטומי זה משמש גם היום במכללות והקליניקות לרפואה סינית מסורתית בכל רחבי העולם.

Sun Si Miao גם הציג את שיטת המדידה הפרופורציונאלית (ה"צון" הסיני), המאפשרת איתור מדויק של נקודות הדיקור.

בנוסף, Sun Si Miao היה הראשון שסיווג את כל סוגי הגידולים לשבע קטגוריות ספציפיות:

גידולים של צ'י (Qi Liu)气瘤
גידולים של דם (Xue Liu) 血瘤
גידולים של הבשר (Rou Liu) 肉瘤
גידולים של הגידים (Jin Liu) 筋瘤
גידולים של העצם (Gu Liu) 骨瘤
גידולים של השומן (Zhi Liu) 脂瘤
גויטר וגידולים של הצוואר (Ying Liu) 瘿瘤

Sun Si Miao, כתב על טיפול בסוג מסוים של גידולישד שאותם כינה, Lu Ru 炉乳 (Breast Furnace). הוא תיאר אותם כ"פצעים קטנים, שטחיים, חמים ומגרדים, עם הפרשה צהבהבה", המופיעים על הפטמות אצל נשים בכל הגילאים. הפצעים גדלים בהדרגתיות, מתמידים לאורך שנים ושום דבר לא יכול לרפא אותם". מצב זה דומה מאוד ל"Paget's Disease" של הפטמות.Sun Si Miao כתב גם על טיפול בסימפטומים מאוחרים של סרטן הרחם וצוואר הרחם.

בספרי רפואה עתיקים, מקובל היה להתייחס למחלות נשים כ-Dai Xia 带下 (הפרשות וגינאליות), וכבר היו גניקולוגים שנקראו 带下医Dai Xia Yi, עוד בתקופת המלחמות (221-770 לפנה"ס).

כמויות גדולות של דימום ווסתי לא סדיר, ידוע כ-Beng 崩 (הצפה).

כמויות קטנות של טפטוף וסתי תמידי, נקרא Lou 漏 (הכתמה).

בדיון על Beng & Lou מתאר Sun Si Miao מקרים של Beng & Lou בצבע אדום, לבן, ירוק-כחול או שחור, עם ריח מצחין ומסריח. חזות הפנים כהה וחסרת ברק, העור קרוב לעצמות, המחזור לא סדיר, יש תחושת כיווצים בבטן התחתונה, נפיחות וכאב בהיפוכונדריום, כאב בגב ובגב התחתון אשר מקרין להיפוכונדריום, המטופלת לא יכולה לעמוד לאורך זמן וכל הזמן רוצה לשכב, וישנה נפיחות באזור הגניטאלי שנראה כמו פצע. יום אחד ההפרשה היא צמיגה, יום לאחר מכן דם כהה, ביום השלישי כמו מיץ סגול, ביום הרביעי כמו בשר אדום, וביום החמישי, מופיעים דם ומוגלה".

התיאורים של דימום וגינאלי לא סדיר, הצבעים השונים של ההפרשות הוגינאליות, ריח מסריח, אנמיה, כחישות, כאב בגב התחתון ובבטן התחתונה ותשישות כללית, דומים מאוד לסימפטומים של סרטן מאוחר של הרחם וצוואר הרחם.

אונקולוגיה בתקופת שושלת ה- Song (960-1279 לספירה)

בתקופה זו ציווה הקיסר Hui Zong לסיים את כתיבת הספר "Sheng Ji Zong Lu" (General Collection for Holy Relief), אשר הופיע לראשונה בציבור בין השנים 1111-1117.

בספר זה, גידול הוגדר כ- Liu 瘤. משמעות המילה Liu היא סטגנציה וחוסר תנועה, הזרימה הנורמאלית של צ'י ודם לקויה, והגוף מאבד את שיווי משקלו ההרמוני. כאשר יש סטגנציה, גורמים פתוגניים כמו היקשרות, דחיסות ומכשול, מנצלים את מצב החוסר, ואז מתרחשת מחלה". ציטוט זה מצביע על כך שסטגנציה וחוסר תנועה הם גורמים מרכזיים בהיווצרות גידולים.

בשנת 1171 הופיעה לראשונה המילה "Ai"癌(סרטן) בספרות הקלאסית של הרפואה הסינית, בספר "Wei Ji Bao Shu" (A Treasury of Relief and Treatment) אותו כתב Dong Xian Ju Shi. המילה הסינית, Ai, 癌 מורכבת משני סימנים: הסימן השמאלי מסמל מחלה, ומתואר על ידי אדם השוכב במיטה בתוך הבית. הסימן הימני מסמל אבנים המתארות גידול ממאיר וקשה.

"יש נטייה להזניח את תחילת הופעת הסרטן, או שמתייחסים אליה כאל מחלת חום פנימי. לאחר שבוע או שבועיים, הצבע הופך סגול או אדום עם מעט נפיחות וכאב. הצבע מתכהה בהדרגה, אך ללא התכייבות. יש לפזרו עם Da Che Ao San - Cart Pincer Powder ולטפל על פי האבחנה המבדלת של ניקוז רעלים, סילוק מוגלה, ומילוי החסר בפנים. לאחר שהוא נשבר יש לכסות עםShe Xiang Gao -

麝香膏 - Plaster Musk.

בנוסף לכך נכתבו במהלך תקופה זו ספרים אחדים שנועדו להעניק לרופאי הקיסר הבנה עמוקה יותר ביחס למחלות ספציפיות שונות, במיוחד סרטן. לדוגמה:

בספר "Ren Zhai Zhi Fu Yi Fang" (Ren Zhai's Indications with an Appendix on Omitted Formula) מתואר סרטן כ"גידול גבוה למעלה, ועמוק למטה, דומה לאבן עם נקבים ושכבות אחת על גבי השנייה. זה נגרם עקב רעלים מושרשים עמוק בתוך הפנים". כמו כן מצוין בספר זה כי לסרטן יש תכונות של "חלחול וחדירה פנימה". בתרגום לטרמינולוגיה המודרנית מדובר על כך שהסרטן הוא בעל יכולת סינון דרך רקמות ושליחת גרורות.

בספר "Chuang Yang Jing Quan Shu" (A Complete Manual of Experience in the Treatment of Sores) תיאר Dou Han Qing את האבחנה, הסימפטומים והפתולוגיה של סרטן השד Ru Yan: "אם הוא לא נשבר ניתן להציל את המטופל, אבל אם הוא נשבר, הטיפול קשה. במגע הוא קשה כמו אבן, לכן ניתן לו שמו. אם הטיפול ניתן מאוחר מדי הוא יתכייב ויתפזר לאברי ה- Zang, והמצב יהיה פטאלי".
בספר, "Ji Sheng Fang" (Prescriptions for Succoring the Sick), אשר פורסם ב- 1253, תיאר Yan Yong He את האבחנה, הסימפטומים והפתולוגיה של סרטן הכבד, הקיבה והריאות.

הוא תיאר הצטברות של מסה הקשורה ללב, Fu Liang (קורה במעמקים), ואפיין אותה כ"גדולה כמו זרוע, מתחילה מתחת לטבור ועולה מעלה לגבול התחתון של הלב, כמו קורה שחוצה את החזה והסרעפת. הסימפטומים הם: תחושת חום בבטן, פנים סמוקות, גרון יבש, עצבנות, ובמקרים קשים יותר, יריקת דם, תיאבון דל וכחישות". סימפטומים אלה דומים מאוד לסימפטומים המתרחשים בשלבים המאוחרים של סרטן הכבד והקיבה.

את הצטברות המסות הקשורות לריאות, המכונות Xi Ben 息奔(נשימה נמהרת), תיאר Yan Yong He כ"ממוקמות בהיפוכונדריום הימני, וצורתן כמו כוס הפוכה. הדופק חלש, צף וחסר וחזות הפנים היא לבנה. הסימפטומים כוללים: צ'י מורד וחוסר צ'י, צפצופים, כאב גב, שכחנות, עיניים כבדות, ועור קר וכואב לסירוגין". זה יכול להיות תיאור של שלבים מאוחרים של סרטן הריאות.

בספרו, San Yin Fang (Formulae for the Three Categories of Etiological Factors) חילק הרופא Chen Wu Ze, את הגויטרים (Ying) והגידולים (Liu) של הצוואר לחמישה סוגים של Ying (גויטרים), ושישה סוגים של Liu (גידולים).

הוא ציין שאין לשבור אף אחד מהגוייטרים הללו בפזיזות, אחרת דם ומוגלה ישפכו החוצה, דבר שיכול להיות פטאלי.

ששת סוגי ה- Liu:

1. Gu Liu (Bone Tumors) 骨瘤

2. Zhi Liu (Fatty Tumors) 脂瘤

3. Qi Liu (Qi Tumors) 气瘤

4. Rou Liu (Tumors of the Flesh) 肉瘤

5. Nong Liu (Purulent Tumors) 脓瘤

6. Xue Liu (Blood Tumors) 血瘤

ברפואה הסינית המסורתית כוללים Ying Liu גידולים שפירים של בלוטת התריס וגידולים אחרים של קדמת הגרון, וכן מצב של היפר בבלוטת התריס וסרטן בלוטת התריס.