מחלות מעי דלקתיות - Inflamatory Bowel Disease - IBD

IBD - Inflamatory Bowel Disease - הינו מונח כללי המתאר קבוצה של מחלות מעי דלקתיות כרוניות, המאופיינות על ידי התפרצויות דלקתיות בחלקים שונים של המעי (בהתאם למחלה). שתי המחלות העיקריות מקבוצה זו הינן מחלת הקרוהן ומחלת הקוליטיס.
במחלת קרוהן נפגע החלק האחורי של האיליום (הקצה של המעי הדק), למרות שהתגובה הדלקתית עלולה לכלול את רירית הפה, הוושט, הקיבה וחלקים שונים של המעי הדק והגס ואף את הלימפה באזור הבטן. בקוליטיס, הציפוי של המעי הגס הוא זה שנפגע.  

IBD יכול להתפתח בכל גיל, אך הכי שכיח זה הופעת המחלה בין הגילאים 15 ל - 35. נשים סובלות מהמחלה מעט יותר מגברים. קוליטיס יותר שכיחה ממחלת הקרוהן, אך קרוהן נמצאת בעליה בשנים האחרונות, בעיקר בגלל שימוש מוגבר באנטיביוטיקה ובגלל תזונה מערבית (ראה בהמשך).

סימנים וסימפטומים שכיחים:
מחלת קרוהן:
 & התכווצויות כואבות בבטן, במיוחד לאחר אכילה
& הכאב יכול להתמקד באזור הבטן הימנית התחתונה, בדומה לדלקת בתוספתן
& בחילות ושלשול
& חום, תחושת חולי כללית
& איבוד משקל ותיאבון
& בטן רכה ורגישה, לעיתים אפשר למשש גוש
& לעיתים צואה דמית
& בעיות בגדילה אצל ילדים

מחלת קוליטיס:
& כאבים בצד שמאל של הבטן (איפה שממוקם המעי הגס) המשתפר לאחר יציאה
& התקפות של שלשול דמי עם ריר, לסירוגין עם תקופות נטולות סימפטומים
& 10-20 יציאות ביום
& התייבשות
& הזעה, בחילה
& כאב חזק בסביבות פי הטבעת (רקטום)
& נפיחות בבטן
& חום העולה עד 40 מעלות צלסיוס
& איבוד משקל ותיאבון

סיבוכים של מחלות מעי דלקתיות
& תת תזונה. קיים ב - 65-75% מסך החולים.
* ירידה בכמות האוכל הנאכל
* איבוד רכיבי תזונה בשלשול (במיוחד אלקטרוליטים ומינרלים)
* ספיגה לקויה אצל חולים עם מעורבות של חלקים גדולים מהמעי (שם מתקיימת רוב הספיגה של רכיבי מזון). כנ"ל אצל חולים שעברו ניתוח לקריתת החלק הנגוע של המעי.
* יציאה משליטה של חיידקים "רעים" במערכת העיכול
* ספיגה לקויה של שומנים המתבטאת באיבוד קלורי משמעותי ובעיה בספיגה של ויטמינים מסיסי שומן (A,D,E,K) וכל המינרלים כולל סידן, מגנזיום, אשלגן, ועוד.
* אנמיה כתוצאה מדימומים תכופים ואיבוד ברזל
* קורטיקוסטרואידים, התרופה השכיחה למלחמה במחלה, גורמים לעיתים קרובות לתת תזונה, כי הם פוגעים במטבוליזם של חלבונים, פוגעים בספיגה של סידן וזרחן, מגבירים את איבוד ויטמינים בשתן כמו ויטמין C, סידן, אשלגן ואבץ. הם מעלים רמות סוכר בדם, טריגליצרידים וכולסטרול, מגבירים את הצורך בויטמין B6, ויטמין C, חומצה פולית וויטמין D, מקטינים בניית עצם ופוגעים בריפוי פצעים.
& ארטריטיס שגרונית. קורה לכ-25% מחולי IBD. מתלבש במיוחד על הברכיים, קרסוליים, ופרקי כפות ידיים. חומרת הסימפטומים מתאימה לחומרת המחלה.
& אטרטריטיס שגרונית בעמוד שדרה. נדיר.
* הסימפטומים הם כאבי גב תחתון עם נוקשות ולעיתים הגבלה בתנועה.
* יכול להקדים את הסימנים הבטניים בכמה שנים
& כיבים בעור. שכיח בכ-15% מהחולים.
& מחלת כבד חמורה. פוגעת בכ - 5-7% מהחולים.
& מצבים הקשורים למחלה: דלקת בכלי הדם, זרימת דם לקויה לפריפריה (אצבעות), דלקות בעיניים, אבנים בכליות, אבנים בדרכי מרה ו - FTP בילדים (Failure to Thrive) = כשל בשגשוג

סיבות
אין הסכמה על סיבה ספציפית. קיימות התיאוריות הבאות:
& נטיה גנטית. לא נמצא גן ספציפי למחלה, אך כ-40% מהחולים באים ממשפחות הסובלות מהמחלה. כמו כן, המחלה שכיחה ביהודים עד פי 4 מעמים אחרים.
& זיהום/ים. הרבה מיקרו-אורגניזמים עלולים בפוטנציאל לגרום ל - IBD. בין השכיחים נמצאים הרוטה-וירוס (rotavirus), אפשטיין בר וירוס, וציטומגלווירוס (cytomegalovirus). גם הכלמידיה נמצאת בין הוירוסים האפשריים.
& חשיפה לאנטיביוטיקה. לפני 1950 (המצאת הפניצילין), מחלת קרוהן נמצאה רק בחברות קטנות ובעלת כיוון גנטי חזק. מאז, מספר החולים בקרוהן עולה כל הזמן בארצות התעשיות, במיוחד בארה"ב.
* דיווח על עליות בשכיחות המחלה מתאימה לדיווח של עליה בשכיחות מתן מרשמי אנטיביוטיקה.
* במקרים בהם החשיפה לאנטיביוטיקה מתרחשת בגיל צעיר ובכמות גבוהה, מספר חולי הקרוהן עולה.
* אנטיביוטיקה מוחקת את הפלורה התקינה (והלא תקינה) של המעי, ובכך משאירה אותו חשוף לפתוגנים אחרים, כמו קנדידה.
& הפרעות במערכת החיסון. אומנם קיימים שינויים במערכת החיסון אצל החולים, אך יותר סביר להניח שהם תוצאה של המחלה ולא מגורמיה.
& גורמים תזונתיים. יש יותר ויותר עדויות שלגורמים תזונתיים משקל גבוה ביותר בהיווצרות המחלה.
* שכיחות המחלה עולה כל הזמן במדינות בהם נהוגה התזונה המערבית (עתירת שומנים רוויים, פחממות פשוטות וסוכרים), ואילו היא כמעט ואינה קיימת במקומות בהם התזונה ה"פרימיטיבית" שולטת (הרבה פירות וירקות, סיבים)
* התזונה היא הקובעת את הפלורה של המעי
* נמצא כי חולי מחלת קרוהן אוכלים יותר סוכר ופחות פירות טריים, ירקות וסיבים מאשר אנשים בריאים. חולי מחלת קוליטיס דווקא אינם מראים צריכה מוגברת של סוכרים לעומת קבוצות ביקורת. אצל חולים אלה, אי סבילות למזון יכולה להיות הסיבה העיקרית.
& גורמים נפשיים. אומנים הם לא יוצרים את המחלה, אך הם מאוד משפיעים על מהלכה.

גורמים המגבירים את הסיכון:
& הסטוריה משפחתית
& אנטיביוטיקה
& תזונה מערבית לא בריאה
& אלרגיות למזון

לנטורופתיה, רפואה טבעית, יש מה להציע כדי להקל על מצב זה.
ליצירת קשר - 052-3336002
או kira@kira.co.il