קירה לוי, R.Na 
 נטורופתית מוסמכת

 

מרפאה נטורופתית
ריפוי וטיפול בעזרת תזונה, תוספי מזון, צמחי מרפא ודמיון מודרך
טיפול במחלות, יעוץ והכוונה לאורח חיים בריא

סרטן, יתר לחץ דם, סוכרת, השמנה, חוסר איזון הורמונלי, בעיות פריון, בעיות עיכול, אלרגיות ועוד.

 

נדב שרייבום - מומחה לרפואה סינית  |  אין בריאות בלי תנועה - פעילות גופנית וסרטן  |  ליאור דנגור נלחם בסרטן - shrinkshrink  |  


 

צמחונות, תחלואה ותמותה - מסע עולמי

מאמר מאת ד"ר דני קרת 09-7602066

 ככל שעולה היחס בתזונה בין מזונות מעולם הצומח למזונות מעולם החי, כך עולה רמת הבריאות, פוחתת התחלואה המערבית ואף עולה תוחלת החיים.
נראה, כי הפחתת אחוז הקלוריות משומן לא מביאה להפחתה המיוחסת בתחלואה ובתמותה ממחלות לב וסרטן. ההיפותזה היא שיחס לא מתאים בין מזון מהחי למזון מהצומח הוא הסיבה העיקרית למחלות השפע המערביות
.

הספרות המחקרית מהשנים האחרונות מצביעה על מגמה אשר מבשרת על תפיסה תזונתית חדשה. הנחת היסוד של תפיסה חדשה זו היא, שככל שעולה היחס בתזונה בין מזונות מעולם הצומח למזונות מעולם החי, כך עולה רמת הבריאות, פוחתת התחלואה המערבית ואף עולה תוחלת החיים. לשם כך נצא ל"מסע עולמי". התבוננות בחברות מערביות בלבד ובמחקרים שנעשים בהן לא מספקים את התשובה.

מסע עולמי

שתי שיטות התזונה המוכרות היום המתעדות תוחלת חיים גבוהה עם מינימום תחלואה מערבית והמכונות Plant Based diets הן התזונה הים תיכונית והתזונה היפנית-סינית המסורתית/כפרית. הדיאטה הים תיכונית (1), "מאופיינת בשפע של מזון מעולם הצומח: פירות, ירקות, לחמים, דגנים, קטניות, שמן זית, אגוזים וזרעים." דבקות בעקרונות תזונה צמחית בעיקרה זו מעניקה הגנה יחסית מפני מחלות לב וסרטן (1,3). ככל שעולים מיוון ואיטליה לכיוון צרפת וספרד ובהמשך להולנד, גרמניה, בריטניה ולבסוף לסקנדינביה, כך יורד היחס בין מזון מעולם הצומח למזון מעולם החי ובמקביל נצפית עליה בצריכת תפוחי אדמה, מזון מעובד וממותק, שמנים מוקשים (מרגרינה) ולעומת זאת הפחתה בשימוש בקטניות ובשמנים צמחיים (4). יחד עם התרחקות זו מעקרונות התזונה הים תיכונית, ובקורלציה להפחתת היחס בין עולם הצומח לעולם החי בתזונה, נצפות עליה בתחלואה לבבית ובסרטן וירידה בתוחלת החיים (1).

אם נרחיק לקצה השני של העולם, לאוקינווה, נפגוש את העם עם תוחלת החיים הארוכה בעולם (5,6). באי זה קיימת הקבוצה הגדולה בעולם של אנשים שהגיעו לגיל מאה. במחקר The Okinawa Centanarian Study עקבו אחרי קבוצה זו 25 שנים בניסיון להתחקות אחר הסיבות לסיפור הצלחה זה. 16% מתזונת המבוגרים באוקינאווה באה מעולם החי (11% מדגים, 3% מביצים ו-2% ממזונות עתירי סידן - חלב ומוצריו ואצות), בעוד שבארה"ב (מקום 18 בתוחלת החיים) 53% מהמזון מגיע מעולם החי (29% מעופות, בשר וביצים, 23% מחלב ומוצריו ו-1% מדגים) (7).

 

בכל מקרה "חשוב לציין שדיאטות מסורתיות מאזור הים התיכון ומאסיה, יש בהן מן המשותף במירב המאפיינים התזונתיים, כמו צריכה גבוהה של פירות, ירקות, אגוזים, קטניות, דגנים שעברו עיבוד מינימלי, למרות השימוש במקורות שונים של שמנים צמחיים". (8) (שמן זית באגן הים התיכון ושמן קנולה באוקינאווה. ד.ק.)

אחד החוקרים הבולטים שמחזק הנחת יסוד זו, פרופסור לתזונה ט. קולין קמפבל מאוניברסיטת קורנל, שעמד בראש מחקר אפידמיולוגי גדול בסין הכפרית, הגיע גם הוא למסקנה שככל שעולה היחס צומח לחי בתזונה, כך פוחתים שיעורי התחלואה במחלות המערב (9). התמותה ממחלות לב בארה"ב גבוהה פי 17 בגברים ופי 6 בנשים מזו אשר בסין הכפרית. ההבדלים המשמעותיים ביחס בין עולם הצומח לעולם החי בתזונת שתי אוכלוסיות אלה באים לידי ביטוי בצריכת חלבון מהחי, שומן מהחי וסיבים. בסין צורכים 64 גרם חלבון ליום בממוצע ומתוכם 11% (כ-7 גרם) מגיעים מעולם החי ובארה"ב צורכים בממוצע 91 גרם חלבון מתוכם 70% (63 גרם) מגיעים מעולם החי. הסינים צורכים פי 3 סיבים, פי 2 פחמימות בהשוואה לאמריקנים, ואחוז הקלוריות הממוצע משומן בסין הוא 15% מול 38% בארה"ב.

הפחתה בצריכת השומן וירידה בתמותה

תעלומה עולה מתוך הסתירה בין תצאות מאמר (10) שהתפרסם ב - New England Journal of Medicine - NEJM ומצא "שבהקשר של אורח-חיים מערבי, הפחתת צריכת השומן לא תפחית את הסיכון לסרטן שד בצורה משמעותית", לבין הידע האפידמיולוגי על כך ש"יש קורלציה חיובית בין צריכת שומן במדינות שונות בעולם והסיכון לסרטן שד" (11) וכן ש"מחקרים אפידמיולוגיים במדינות שונות תיעדו קורלציה ישירה בין תמותה מסרטן המעי הגס לבין צריכה של קלוריות, חלבון בשר, ושומן כמו גם עליה של רמות כולסטרול בדם ותמותה ממחלות לב כליליות" (11). גם Willet שכתב את הפרק על תזונה וסרטן ב - Textbook מתאר (12) "הבדלים בין-לאומיים גדולים בשיעורי סרטן שד, מעי גס, ערמונית ורחם נמצאים בקורלציה חזקה עם צריכת שומן לאדם. קורלציה זו מוגבלת לשומן מהחי".

הפחתת אחוז הקלוריות משומן לא מביאה להפחתה המיוחסת בתחלואה ובתמותה ממחלות לב וסרטן. לא מספיק להפחית את אחוז הקלוריות שמקורן משומן באמצעות מזונות דלי שומן מעולם החי. ההיפותזה היא שיחס לא מתאים בין מזון מהחי למזון מהצומח הוא הסיבה העיקרית למחלות השפע המערביות.

היפותזה זו מסתמכת על תצפיות משמעותיות ביותר המציעות ש"מאפיינים תזונתיים מעולם החי מאיצים מחלות ניווניות, בעוד שמאפיינים תזונתיים של מזונות מעולם הצומח מעכבים התפתחות מחלות אלה" (9). לטענתו של המחבר המסר צריך להיות ברור יותר, לא מספיק להמליץ על הגברת צריכת פירות, ירקות ודגנים. יש להמליץ על הפחתת מזונות מעולם החי, על החלפת מזונות מעולם החי במזונות מעולם הצומח (קטניות במקום בשר) ולא על החלפת מזון אחד מעולם החי במזון אחר מעולם החי אשר מכיל פחות שומן בכלל ושומן רווי בפרט. גישה חדשה זו מקבלת ביטוי (13,14) גם ב - American Journal of Clinical Nutrition. ההנחה שנבדקה ואומתה היא, שבריאותם הטובה יותר של צמחונים נובעת גם מהרגלי חיים בריאים אחרים פרט לתזונה (מעשנים פחות ועוסקים יותר בפעילות גופנית), גם צורכים פחות מזונות מזיקים (בשר) וגם צורכים יותר מזונות המעניקים יתרונות בריאותיים (מעולם הצומח) (15).

צמחונות, תחלואה ותמותה

מחלות לב
הממצא הבולט במחקרים הבודקים תחלואה ותמותה בקרב צמחונים בהשוואה ללא צמחונים הוא הפחתה בתחלואה ותמותה לבבית (16), הבולטת יותר בטווח הגילאים הצעירים והופכת פחות משמעותית ככל שעולים בגיל. כלומר, לצמחונים סיכון מופחת משמעותית (45% לפחות) למות ממחלת לב כלילית בגיל צעיר (עד 65) והוא הופך פחות משמעותי מעל גיל 80 (נמוך ב-8%) (17). הפחתת הסיכון הממוצעת נעה סביב 20-34% בקבוצות שונות של צמחונים (18). כמו כן, ככל שהלא צמחונים צורכים פחות בשר, כך פוחת הסיכון שלהם למות ממחלת לב כלילית, כמעט בצורה לינארית. 

סרטן
לגבי סרטן הממצאים פחות חד משמעיים. לא נמצא הבדל משמעותי בתחלואה בין צמחונים ולא-צמחוניים לגבי סרטן מעי גס פרט לקבוצה המאופיינת בצריכה של פירות וירקות (19), בעוד שלגבי סרטן הרקטום הממצאים יותר משמעותיים לכיוון של הגנה באמצעות צריכת מזונות מעולם הצומח (20). לגבי סרטן שד, מטה-אנליזה של הספרות (21) מראה עליה של 11-14% בסרטן השד בין הקבוצה הצורכת את הכמות הגבוהה מול הקבוצה הצורכת את הכמות הנמוכה של שומן. קשר דומה ואף חזק יותר נמצא לגבי צריכת שומן רווי ובשר (עליה של 17-19%). סה"כ, ככל שצריכת השומן, השומן הרווי והבשר עולים, כך עולה הסיכון וככל שצריכת הבשר יורדת, כך עולה תוחלת החיים (22).

סוכרת
לגבי סוכרת type 2 המגמה דומה (23). תזונה צמחונית מעניקה הגנה מפני סוכרת ועוזרת לאיזון הסוכר ולהקטנת סיבוכים. כיוון זה הגיוני לאור הממצא שתזונה צמחונית מקטינה סיכון למחלות לב, שסוכרת היא מגורמי הסיכון החשובים של מחלה זו.

לסיכום

תזונה צמחונית מעניקה יתרון ברור בנוגע להפחתת סיכון למחלות לב כליליות. אם רוצים להרחיב את היתרון להפחתה משמעותית של מחלות שפע מערביות נוספות, ביניהם סוגי הסרטן השכיחים בבני אדם במערב, קרוב לוודאי שיש צורך להמליץ באופן ברור על החלפת חלק מהמזון הבא מעולם החי במזון מעולם הצומח.

ליד
באוקינאווה, האי הדרומי של יפן, שיעורי התמותה הנמוכים ביותר בעולם ממחלות לב כליליות, סרטן, אירועים מוחיים וסך התמותה מכל הסיבות. באי זה קיימת הקבוצה הגדולה בעולם של אנשים שהגיעו לגיל מאה.

 

1. Willet WC et al. Mediterranean diet pyramid: a cultural model for healthy eating. Am J Clin Nutr 1995:61: suppl:1402s-6s
2. Willet WC, Stampfer MJ. Rebuilding the Food Pyramid. Scientific American, January 2003, pp. 52-59 
3. Trichopoulou A et al. Adherence to a Mediterranean diet and Survival in a Greek population. N Engl J Med 2003:348:2599-2608
4. Slimani N, Fahey M et al. Diversityof dietary patterns observed in the European Prospective Investigation inot Cancer and Nutrition (EPIC) project. Pub Health Nutr 2002:5(6B):1311-28
5. World Health Organization 1996. 1995 World Health Statistics Annual. Geneva
6. Japan Ministry of health and Welfare 1996. Statistics and information division.
7. The Okinawa Way, Bradley Willcox, Craig Willcox, & Makoto Suzuki. 2001. Penguin Books. P.71 (from the chapter - The Healthiest Diet in the World).
8. Frank BH. The Mediterranean Diet and mortality-olive oil and beyond. N Engl J Med 2003:348:2595-2596
9. Campbell TC, Junshi Chen. Diet and Chronic Degenerative Diseases in Western Diseases, their dietary prevention & reversibility. Edited by Dr. Dennis Burkitt. Pp 80-87, 129
10. Hunter DJ et al. Cohort studies of fat intake and the risk of breast cancer - a pooled analysis. NEJM 1996:334(6):356-61
11. Harrison's Principles of Internal Medicine. McGraw Hill 12th Edi.  On Breast Cancer p.1613. On Colorectal Cancer p.1289
12. Shils ME, Olson JA, Shike M, Ross AC. Moderna Nutrition in Health and Disease. Williams & Willkins 9th edi. 1998 p.1247
13. Jacobs DR Jr, Murtaugh MA. It's more than an apple a day: an appropriately processed, plant-centered deitary pattern may be good for your health. Am J Clin Nutr 2000:72:899-900
14. Sabate J. The contribution of vegeterian diets to health an disease: a paradigm shift? Am J Clin Nutr 2003:78:526S-507S
15. Willet WC. Convergence of philosophy and science: the Third International Congress on Vegetarian Nutrition. Am J Clin Nutr 1999:70:434S-438S
17. Key TJ et al. Mortality in vegetarians and non-vegetarians: a collaborative analysis of 8300 deaths among 76,000 men and women in five prospective studies. Public Health Nutr 1998 Mar::1(1):33-41
18. Steffen LM et al. Associations of whole-grain, refined-grain and fruit and vegetable consumption with risks of all-cause mortality and incident coronary artery disease and ischemic stroke: the
Atherosclerosis Risk in Communities (ARIC) Study. Am J Clin Nutr 2003:78:383-390
19. Key TJ et al. Mortality in vegetarians and non-vegetarians: detailed findings from a collaborative analysis of 5 prospective studies. Am J Clin Nutr 1999:70:516S-524S
20. McClullough ML et al. A prospective study of whole grains, fruits, vegetables and colon cancer risk. Cancer Causes Control 2003:14:959-70
21. Slattery ML et al. Plant foods, fiber, and rectal cancer. Am J Clin Nutr. 2004 Feb:79(2):274-81
22. Boyd NF et al. Dietary fat and breast cancer risk revisited: a meta-analysis of the published literature. Br J Cancer 2003:89:1672-85
23. Singh PN et al. Does low meat consumption  increase life expectancy in humans? Am J Clin Nutr 2003:78:526S-507S
24. Jenkins DJA, et al. Type 2
diabetes and the vegetarian diet. Am J Clin Nutr 2003:78:610S-616SAppel LJ, Moore TJ, et al. A clinical trial of the effects of dietary patterns on blood pressure. DASH Collaborative Research Group. N Engl J Med 1997:336:1117-24. לא מופיע סימוכין בטקסט.

 


 

ד"ר דן קרת סיים בהצטיינות בית ספר לרפואה שליד הטכניון בחיפה ודוקטור לרפואה נטורופתית מאוניברסיטת בסטיר בארה"ב, עובד בשירותי רפואה משלימה במרכז רפואי אסף הרופא, מרכז המגמה לנטורופתיה בבית ספר לרפואה משלימה במדיקולג', מנחה מ- 1994 קבוצות תמיכה למבריאי לב לפי שיטתו של דוקטור דין אורניש.   


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
לא נמצאו תגובות

Go Back  Print  Send Page


התחברות לחברים


כל הזכויות שמורות לקירה לוי 2006 ©
אין לעשות שימוש בכל המופיע בדפים אלו ללא רשות מפורשת ובכתב של בעל האתר

בניית אתרים - לייבסיטי