קירה לוי, R.Na 
 נטורופתית מוסמכת

 

מרפאה נטורופתית
ריפוי וטיפול בעזרת תזונה, תוספי מזון, צמחי מרפא ודמיון מודרך
טיפול במחלות, יעוץ והכוונה לאורח חיים בריא

סרטן, יתר לחץ דם, סוכרת, השמנה, חוסר איזון הורמונלי, בעיות פריון, בעיות עיכול, אלרגיות ועוד.

 

נדב שרייבום - מומחה לרפואה סינית  |  אין בריאות בלי תנועה - פעילות גופנית וסרטן  |  ליאור דנגור נלחם בסרטן - shrinkshrink  |  


תוספי מזון

 

מאת ד"ר דן קרת, טל' 09-7602066

תוספי מזון הם אותם ויטמינים, מינרלים, שמנים, חומצות אמינו, אינזימים, חיידקים ידידותיים למערכת העיכול וחומרים טבעיים נוספים המופקים בעיקר מצמחים בהם משתמשים חלק מהעוסקים ברפואה משלימה, בעיקר נטורופתים. במרבית המקרים תוספי מזון אלה מגיעים בבקבוקים ונלקחים בצורת טבליות או קפסולות. נכון להיום הם נמכרים בבתי טבע ובבתי מרקחת ואין צורך במרשם רפואי כדי לרוכשם.

השאלה העיקרית המטרידה צרכני בריאות דנה בהתוויות (אינדיקציות) לנטילת תוספי מזון. האם כל אדם השומר על בריאותו אמור לקחת תוסף המכיל מגוון ויטמינים ומינרלים? או אולי הנטילה צריכה להיות ספציפית לאדם ולבעיה אותה הוא מציג? מאחר ומדובר בתעשייה המגלגלת כספים רבים והמעוניינת למכור כמה שיותר את מוצריה, יש לנהוג במישנה זהירות לגבי הפרסומים שמייצרת תעשיה זו. הנימוק המעודד לקיחה קבועה של מולטי-ויטמינים ומינרלים טוען שעקב החלקאות האינטנסיבית ועיבוד/תיעוש המזון, האוכל הבא אל פינו מדולדל מאותם חומרים ולכן יש להשלימם באופן קבוע וע"י כל אדם. הטוענים נגד נימוק זה מצביעים על כך שרבים משיגים בריאות מצוינת ללא נטילה קבועה של תוספי מזון וכל שעלינו לעשות הוא לשפר את בחירותינו לגבי מזון (ואורח חיינו בכלל) לכזה שיהיה קרוב עד כמה שאפשר למקור (מינימום תהליכי עיבוד ותיעוש), צמחי בעיקרו, מגוון ונקי עד כמה שניתן מחומרים מיותרים לגוף האדם.

יש נושא שאינו שנוי במחלקות והוא שההתוויות לנטילת תוספי מזון צריכות להיתמך במחקר רפואי מהימן עד כמה שניתן. לא נמצא מאמרים רפואיים כאלה לגבי כל תוספי המזון, אך לגבי רובם יש התייחסות ברמות שונות במחקר הרפואי. דוגמה מצוינת לחיוניות של בדיקה מחקרית כזו נוגעת לשימוש בויטמין E להגנה מפני מחלות לב. שנים רבות האמינו, העוסקים ברפואה טבעית, שלויטמין E יכולת להפחית תחלואה לבבית ואף הסתמכנו על מחקרים טובים שגיבו המלצה זו. אולם בשנים האחרונות, כאשר נעשו מחקרים מדויקים יותר, התברר שאין לויטמין E את היכולת שיוחסה לו. גישה ביקורתית זו נחוצה כדי למנוע הוצאות מיותרות של צרכני בריאות אך גם כדי למנוע את הנזקים היכולים להתרחש כאשר נוטלים תוספים ללא ביקורת מחקרית טובה. דוגמה לנזק אפשרי נצפתה במחקר רפואי שהראה שמתן ביטה-קרוטן עלול להגביר סיכון לסרטן ריאה. למרות ההגיון התיארותי שיש לשימוש בנוגד חימצון (אנטי אוקסידנט) כמו ביטא-קרוטן למניעת סרטן, המבחן הקליני איכזב ולימד אותנו על הצורך להיזהר בשימוש בו.

שאלה נוספת המטרידה צרכנים היא האם לרכוש ויטמין "טבעי" (ולשלם עליו כסף רב) או "סינטטי"? גם בנושא זה יש לזכור שמדובר בתועמלנות רפואית המעוניינת למכור מוצר וגם בשאלה זו יש לבדוק את ההצדקה המחקרית לכל המלצה. לחומר טבעי יכולות להיות יתרונות בשל פעילות ביולוגית חזקה יותר וספיגה מוצלחת יותר. אך ברוב המקרים אין סימוכין לכך במחקרים קליניים. יוצא דופן הוא הויטמין E. החומר הטבעי, D-אלפא-טוקופרול, שונה בהרכבו מהויטמין הסינטטני DL-אלפא-טוקופרול. יש להבדל זה השפעות על פעילותו הביולוגית ולכן נעדיף את המוצר הטבעי. לגבי ויטמין C המחקר מתקשה להוכיח את היתרונות של המוצר הטבעי ואין הבדל ברמות ויטמין C (חומצה אסקורבית) הנמצאות בדם לאחר נטילת הויטמין הטבעי מול הסינטטי.  

שאלה חשובה נוספת דנה במינונים המומלצים של תוספי המזון הנלקחים. האם לקחת את המינון המינימלי, שמטרתו למנוע חסר, כלומר את המינון הקונבנציונלי? או שאולי כדאי לקחת מינון פרמקולוגי, כלומר מינון תרופתי, הגבוה (לעיתים בהרבה) מהמינון הקונבנציונלי כדי להבטיח בריאות אופטימלית ומניעה משמעותית של מחלות?

הנימוקים בעד המינונים הגבוהים מדברים על כך ש: 1. אין אנו מעונינים רק למנוע מחלות חסר תזונתי אלא להעלות את רמת הבריאות. 2. ההמלצות הקונבנצונליות נבנו על סמך בדיקות של אוכלוסיות גדולות אך אין הן בהכרח נכונות לגבי האינדיבידואל. 3. אין בהמלצות הקונבנציונליות התאמת מינון למצבים בהם צרכי הגוף משתנים כמו מחלות כרוניות, מצבי לחץ, פעילות פיזית רבה, עישון, זיהום סביבתי ואלכוהוליזם.

קיים ויכוח בין התזונאים הקונבנציונליים לבין מטפלים ברפואה משלימה על נושא זה ולדוגמה אביא את הויכוח לגבי ויטמין C. בתזונה קונבנציונלית ממליצים על 60 מ"ג ויטמין C ליום (או 90 מ"ג למעשנים). אולם מחקרים הראו שהאנשים בעלי רמת הבריאות הגבוהה ביותר, צרכו כמה מאות מ"ג של ויטמין C, בדר"כ סביב 400 מ"ג ליום (פי 9 מההמלצה הקונבנציונלית). אבותינו הציידים והלקטים, שלא סבלו ממחלות השפע המערבי, צרכו גם הם סביב 400 מ"ג ויטמין C ליום.

כדי לצאת מהמבוך הזה מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע הבקיאים בתחום, בד"כ יהיו אלה נטורופתים, כדי לקבל התאמה אינדיבידואלית ומבוססת מחקרית של תוספי מזון.


  ד"ר דן קרת סיים בהצטיינות בית ספר לרפואה שליד הטכניון בחיפה ודוקטור לרפואה נטורופתית מאוניברסיטת בסטיר בארה"ב, עובד בשירותי רפואה משלימה במרכז רפואי אסף הרופא, מרכז המגמה לנטורופתיה בבית ספר לרפואה משלימה במדיקולג', מנחה מ- 1994 קבוצות תמיכה למבריאי לב לפי שיטתו של דוקטור דין אורניש.   
טל: 09-7602066
מייל: ddkeret@zahav.net.il
  

 


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
לא נמצאו תגובות

Go Back  Print  Send Page


התחברות לחברים


כל הזכויות שמורות לקירה לוי 2006 ©
אין לעשות שימוש בכל המופיע בדפים אלו ללא רשות מפורשת ובכתב של בעל האתר

בניית אתרים - לייבסיטי